מקור יחזקאל ט״ז:ז׳
1 רְבָבָ֗ה כְּצֶ֤מַח הַשָּׂדֶה֙ נְתַתִּ֔יךְ וַתִּרְבִּי֙ וַֽתִּגְדְּלִ֔י וַתָּבֹ֖אִי בַּעֲדִ֣י עֲדָיִ֑ים שָׁדַ֤יִם נָכֹ֙נוּ֙ וּשְׂעָרֵ֣ךְ צִמֵּ֔חַ וְאַ֖תְּ עֵרֹ֥ם וְעֶרְיָֽה׃
פירוש רש"י על יחזקאל ט״ז:ז׳
1 רְבָבָה כְּצֶמַח. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ״ שמות א:ז:
2 בַּעֲדִי. לְשׁוֹן ״מִכְלוֹל״ יחזקאל כג:יב; וּמְנַחֵם פֵּירֵשׁ בַּעֲדִי עֲדָיִים לְשׁוֹן ׳עַד׳, כְּמוֹ ״בִּטְחוּ בַה׳ עֲדֵי עַד״ ישעיה כו:ד; אַנְגוּק״א אַשִׁיגְל״א בְּלַעַ״ז; אֲבָל דּוֹנָשׁ פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן ״עֲדִי״ יחזקאל טז:יא, וּמִשְׁקַל עֲדִי עֲדָיִים הוּא מִן עֵשֶׂר שֵׁמוֹת: אֲרִי – ״אֲרָיִים״ מלכים א י:כ, צְבִי – ״צְבָיִים״ שמואל ב ב:יח, גְּדִי – ״גְּדָיִים״ שמואל א י:ג:
3 נָכוֹנוּ. פוֹרִינְ״ט אַפִייטִיאַ״שׁ בְּלַעַ״ז:
4 וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ. סִימָנֵי נַעֲרוּת: